כיצד אנו נקלטים אצל ילדינו? כמשמעותיים או טרחניים ו"חופרים"?
מי מאיתנו לא היה רוצה להיות אחד האנשים המשמעותיים בחיי ילדינו ותלמידינו?
כיום, אין די להיות הורה/מורה ליבראלי המשוחח עם הילד, גם לא זה שמציב לו גבולות ותובע משמעת.
כיצד נוכל לבנות עצמינו כמשמעותיים לחיי הילדים? איך נבנה גשר מעל פערי דורות ותהומות תרבותיים?
איך נחנך את ילדינו לחיים משמעותיים? לצאת מהקופסה של חייהם ולהיות משמעותיים לאחרים, לסביבה, לעולם?